|
|
#2195, "|מידע| חיל המשטרה הצבאית"
|
מאז הקמתו של חיל המשטרה הצבאית, חלו בו שינויים רבים, בהתאם למציאות המשתנה בצה"ל, במדינת ישראל ובעולם כולו. הוקמו יחידות מיוחדות והורחבו תחומי פעילותם של המערכים הקיימים.
השינויים הרבים שחלו במשטרה הצבאית הפכו אותה לחיל מבצעי אשר בפעילותו מסייע ללוחמה בטרור ולהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה. זאת באמצעות מערכי החיל השונים והכשרתו של כוח אדם איכותי לבצע את המשימה אותו הוא מכשיר בבסיס ההדרכה החילי, בה"ד 13- בית הספר למשטרה הצבאית הממוקם סמוך לבית ליד.
חיל המשטרה הצבאית מחולק לחמישה מערכים:
כותרת: שיטור
מערך השיטור בחיל אחראי לתחום אכיפת החוק והסדר בצה"ל בתחומי המשמעת, התעבורה והעריקים. מערך זה מבצע משימות רבות ומגוונות, כגון אכיפה בתחום מניעת תאונות הדרכים ומשמעת חיילי צה"ל שלא בבסיס, פעילות לאיתור ומעצר עריקים והשתלבות בפעילות הביטחון השוטף ובחירום בצה"ל.
המלחמה בתאונות הדרכים
השוטרים הצבאיים אחראים לאכוף את חוקי התעבורה בצה"ל במטרה למנוע תאונות דרכים ובכך להציל את חייהם של חיילי צה"ל. באכיפת התעבורה מושם דגש בעבירות חמורות, כגון אי-עצירה בתמרור "עצור", אי-ציות לרמזור, מהירות מופרזת 20 קמ"ש מעל המותר.
כתוצאה מפעילות המשטרה הצבאית למניעת תאונות דרכים נרשמה ירידה במס' התאונות בצה"ל.
פעילויות למניעת חטיפות חיילים (חטיפות דמה)
נוכח האיום המתמיד של ארגוני הטרור לבצע חטיפות חיילים, נעשות בצה"ל פעולות מניעה רבות על מנת למגר את תופעת העלייה לטרמפים של חיילי צה"ל.
המשטרה הצבאית פועלת בנחישות על מנת להגביר את מודעות החיילים לסכנה זו באמצעות אכיפת חוק איסור הנסיעה בטרמפים, מתן דו"חות לחיילים הנוסעים בטרמפים בניגוד לפקודות וביצוע מבצעי "חטיפות דמה". במבצעים אלו חיילי המשטרה הצבאית נעים בלבוש אזרחי וברכבים סמויים ועוצרים לחיילי המבקשים טרמפ. חייל הנתפס עולה לטרמפ מקבל דו"ח ונשפט ע"י מפקד בדרגה בכירה.
פעילות לאיתור ומעצר עריקים
במערך השיטור פועלות מחלקות המורכבות מבלשים ומש"קי הערכה שתפקידם הוא, כל אחד בתחומו להביא לאיתורם ומעצרם של אלה שערקו מצה"ל, בסדיר ובמילואים. החיילים במחלקות אלה פועלים באופן סמוי ומבצעים את תפקידם בלבוש אזרחי. מטרת הפעילות לאיתור ומעצר עריקים הינה החזרת החיילים לשורות הצבא להמשך שירות תקין. באמצעות פעילויות אלה, הצליחה המשטרה הצבאית להביא לירידה של 50% במס' העריקים.
כותרת: חקירות
יחידת מצ"ח היא הגוף היחידי בצה"ל האמון על חקירת חיילים ואנשי קבע החשודים בעבירות השונות. ליחידה שלוש יחידות משנה (צפון, מרכז ודרום), ובנוסף יש יחידה ארצית מרכזית המטפלת במקרים הפליליים היותר רגישים וחמורים.
יחידה זו נקראת היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (ימל"ם), והיא מטפלת בתיקי סחר בסמים, הברחות סמים מגבולות המדינה, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכו'. סוכני הימל"ם עובדים לרוב באופן חשאי ועבודתם מסווגת. כמו-כן, לאחרונה הוקמה היחידה לחקירות הונאה אשר תחקור פרשות גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הונאה ועוד..
לכל יחידת משנה שלושה בסיסים (בסה"כ תשעה בסיסים ברחבי הארץ), וביחידת מצ"ח המרכז קיימת בנוסף יחידה מרכזית (ימ"ר) המטפלת התיקים הרגישים בפיקוד המרכז.
הרעיון הוא ליצור מדרגיות בטיפול בפשיעה ההולכת ומתחכמת כך שהימל"ם תוכל לטפל ברגישות ובמקצועיות הראויה במקרים החמורים ביותר, ואילו ימ"ר מצ"ח מרכז תטפל בתיקים החמורים. באופן זה ירד העומס מיחידות מצ"ח שיתפנו לפעילות היומיומית.
על כל יחידת משנה מפקד קצין בדרגת סגן-אלוף, ותחתיו מפקדי הבסיסים שנעים בין דרגת סגן לרב-סרן (בהתאם לגודל הבסיס). על-כלל יחידות מצ"ח מפקד קצין בדרגת אלוף-משנה (מפקד מצ"ח).
היחידה מטפלת במגוון רחב של אירועים אשר קיים בהם חשד לעבירות פליליות, כגון: עבירות סמים, עבירות רכוש, עבירות הונאה, מרמה וזיוף, עבירות גוף (אלימות וכדומה), מוות שאינו בפעילות מבצעית, תאונות דרכים, תאונות אימונים, עבירות מחשב ועוד.
יחידת מצ"ח היא יחידה בעלת שלל תפקידים מגוונים. על-מנת להגיע ליחידת מצ"ח, חייל צריך לעבור טירונות בסיסית בבית הספר למשטרה הצבאית ובמהלכה מאתרים אותו כמתאים להיות חוקר מצ"ח.
חייל המגיע ליחידה כחוקר צעיר, עשוי להתפתח ברמה המקצועית ולהיות חוקר בכיר. לחיילים שיבחרו לצאת לקורס הקצינים מובטח תפקיד מאתגר – פיקוד על צוות חקירות (או צוות מודיעין בילוש), ובהמשך – פיקוד על בסיס מצ"ח.
אמצעים טכנולוגיים בשימוש
כחלק מהמאבק בפשיעה ההולכת ומתחכמת, מתאימה יחידת מצ"ח את אמצעיה הטכנולוגיים לנוכח האיומים הפליליים. להלן כמה מהאמצעים הטכנולוגיים שנמצאים בשימוש היחידה:
ליחידה צוות האחראי לאיתור פיתוחים טכנולוגיים שונים כדי להכניסם לשימוש היומיומי ביחידה. לשם כך היחידה נעזרת באמצעי צילום ספרתיים מתוחכמים וברשותה אמצעים לזיהוי טכני בדומה למשטרת ישראל (אמצעים שנועדו לאיתור טביעות אצבע והחרמת מוצגים).
היחידה אף מסתייעת במעבדות שונות כדי להעלות את איכות החקירה. לדוגמה: מעבדת כתב יד במשטרת ישראל להשוואת כתבי יד, מעבדה בליסטית לבדיקת כלי נשק, מעבדת סימנים וחומרים לאיתור די-אן-אֵי, מעבדת דלקים ועוד.
רכש חדש בתחום הוא ערכות שדה לאיתור שרידי סם בשתן. בעבר נטלה היחידה דגימות שתן והעבירה את כולן לבדיקה במעבדה לטוקסיקולוגיה. כיום היחידה מצטיידת בערכות ייחודיות שיכולות לאתר במקום אם בדגימה שרידי סם.
אמצעי הטכנולוגיה משרתים את היחידה לא רק לפיצוח ולפענוח של חקירות. כל בסיסי מצ"ח ממוחשבים; גם תיק החקירה מנוהל במחשב, דבר שמאפשר לבצע חיתוכים ואיחזורים שונים. היחידה אף נעזרת במערכות תקשורת שונות, צבאיות ואזרחיות כדי לקדם את החקירות.
כותרת: כליאה
המשטרה הצבאית היא הגוף האחראי על בסיסי הכליאה בצה"ל : כלא 4 וכלא 6.
בבסיסי הכליאה נמצאים חיילים אשר נשפטו בבתי הדין או ביחידותיהם לעונש מאסר או מחבוש. הכלואים מוחזקים בכלא 4 הממוקם בצריפין ומכיל גם פלוגת נשים (פלוגת 400) ובכלא 6 הממוקם בעתלית.
בבסיסים אלו משרתים חיילי המשטרה הצבאית כמדריכי הכלואים אשר תפקידם הוא לפקד על החיילים הכלואים.
ייעוד בסיס הכליאה הוא לשמור על הכלואים הנמצאים בו במשמורת חוקית, תוך שמירת כבוד האדם וביצוע פעולות התערבות הנדרשות לשיפור סיכוייו לתפקד כחייל וכאזרח.
בבסיסי הכליאה שוהים חבושים, אסירים ועצירים.
חבוש - חייל שנשפט ביחידתו ע"י מפקדו בד"כ בגין עבירה שניתן להגדירה כקלה.
אסיר - חייל שנשפט בבית הדין הצבאי לתקופת מאסר בד"כ על עבירה שניתן להגדירה כחמורה: העדר מן השירות לתקופה ארוכה, עבירות פליליות וכו'.
על"מ - עצור לפני משפט, בדרך כלל עצור בגין ביצוע עבירה פלילית או בגין העדרות משירות.
בבתי הכלא לכלואי צה"ל פועל מערך גיוס חזרה לשירות תקין (גחל"ת) בו משרתות מאבחנות גחל"ת. תפקידן של מאבחנות גחל"ת הוא לערוך שיחות אישיות עם החיילים הכלואים במטרה לאתר את הגורמים שהביאו אותם לבצע את העבירות שבגללן הגיעו לכלא. למערך גחל"ת יש הסמכות להמליץ על שינוי שיבוץ של חייל במטרה לעזור לו לחזור לשורות הצבא.
בנוסף, עד שנת 2006 הייתה המשטרה הצבאית אחראית להחזקתם של אלפי עצורים ביטחוניים כמהלך משלים למעצרים שמבצעים חיילי צה"ל בשטחים. החזקת עצורים אלו היא תרומה נוספת של המשטרה הצבאית למלחמה בטרור. בשנת 2006 הועבר אחרון מתקני הכליאה שהיה בחזקת המשטרה הצבאית לידי השב"ס ובכך סיימה המשטרה הצבאית את תרומתה בתחום העצורים הביטחוניים.
כותרת: מעברים
מערך המעברים הוקם בשנת 2004 מתוך ההבנה כי המשטרה הצבאית יכולה לבצע את הבידוק הבטחוני במעברים שלאורך קו התפר באופן המקצועי ביותר.
חיל המשטרה הצבאית נמצא בעיצומו של תהליך הקמת מערך ייעודי להפעלת מעברים (נקודות ביקורת) ברחבי הארץ. זאת במטרה למנוע כניסת פעילות חבלנית עויינת, הברחת אמצעי לחימה, סיכול פיגועים, מניעת הסתננות ומניעת סיוע לארגוני טרור המנסים להפר את מרקם החיים התקין בשטחי מדינת ישראל.
משימת המערך מתבצעת תוך שמירה על ערכי צבא ההגנה לישראל והדגשתם. ערכים כגון ערך כבוד האדם, טוהר המידות של חיילי צה"ל וערך המקצועיות והמקצוענות בסביבת עבודה טכנולוגית ומורכבת, מהווים ערכים מרכזיים בכל משימות המערך. כחלק מערכים אלו, המאבחנים הבטחוניים המשרתים במעברים עוברים השתלמות בערבית שמטרתה להביא לכך שהצדדים יבינו אחד את השני ובכך ימנעו אי-הבנות ועימותים מיותרים. עד כה, יחידת המעברים רשמה לעצמה הצלחות רבות בתחומה והצליחה למנוע כניסתם של גורמי טרור רבים לשטחי מדינת ישראל.
איך מטרה מורכבת , רגישה וחשובה זו מתבצעת?
משימה זו מתבצעת תוך שימוש בכוח אדם איכותי ביותר המבצע אבחון בטחוני לאנשים, סחורות וכלי רכב העוברים בנקודות הביקורת הממוקמות לאורך הגדרות הבטחוניות ברחבי הארץ (איזור יהודה ושומרון, איזור חבל עזה וגבול הצפון). בנקודות ביקורת אלה מתבצע בידוק בקרב העוברים באמצעות טכנולוגיות בידוק מהמתקדמות בעולם ובהסתמך על אבחון מקצועי המתקיים על ידי המאבחנים הבטחוניים תוך שמירה על רמת בטחון גבוהה ועל מרקם החיים האנושי.
המערך מחולק ליחידות משנה:
יחידת 'תעוז' היא יחידת המעברים הפועלת בפיקוד המרכז. היחידה הוקמה בתחילת 2004 ומטרתה היא הגנה על מדינת ישראל, על אזרחיה ועל תושביה במניעת מעבר גורמי טרור משטחי אזור יהודה ושומרון לישראל תוך שמירה על שגרת חיי האוכלוסייה הישראלית ועל מרקם חיים תקין של האוכלוסייה הפלסטינית. יחידת 'תעוז' מהווה מנגנון בידוק בטחוני של סחורות, אנשים וחפצים. נתוני היחידה מרשימים ביותר: מיום הקמת היחידה (יוני 2004) בוצעו 2806 תפיסות הכוללות: 129 דרושים לחקירת שב"כ, 233 תעודות מזויפות, 42 אנשים שנשאו חומרי נפץ, 140 אנשים שנשאו אמצעי לחימה ונתון מרשים של 250 מבוקשים.
גדוד 'ארז' הוא יחידת המעברים הפועלת בפיקוד הדרום. הגדוד הוקם בשנת 1995 כחלק ממימוש הסכמי אוסלו למעבר אוכלוסיות פלסטיניות תושבי איזור חבל עזה לתחומי ישראל לצורכי עבודה, מסחר וצרכי קיום שונים. גדוד זה עבר מספר שינויים במרוצת השנים ובשלהי שנת 2004 הוגדר סופית כחלק ממערך המעברים הפרוס בנקודות הביקורת הקיימות באיזור חבל עזה.
התפקידים העיקריים של גדוד ארז הם להוות יחידה מקצועית לפיקוד ושליטה על כל המעברים באיזור חבל עזה, מניעת חדירה והסתננות גורמים עויינים לשטח מדינת ישראל, מניעת פגיעה באזרחים וסיכול הברחת אמצעי לחימה וחדירת מפגעים לשטח מדינת ישראל דרך נקודות הביקורת.
בעצם מימוש תפקידיו גדוד ארז מאפשר לאוכלוסיות השונות העוברות בנקודות הביקורת לקיים אורח חיים תקין ושוטף.
גדוד ארז הוא הגדוד בעל הניסיון הרב ביותר בכל הנוגע לאבחון בטחוני בצה"ל, אם בכך שרשם לעצמו הישגים מבצעיים מרשימים ואם במקצועיות המאפשרת לאתר מפגעים עוד בטרם הגעתם לשטח נקודת הביקורת, גדוד ארז מפגין מיומנות מופתית ותפיסות אבחון חדשניות ומתקדמות.
כותרת: מודיעין
מערך המודיעין של החיל הוא גוף מקצועי בתחומי האיסוף, הבילוש, ההערכה והמחקר בהיבט המודיעיני הפלילי ומגבש את תמונת המודיעין השלמה לכל החיל. מגזר המודיעין עובד בשיתוף פעולה עם ארגונים חשאיים בתוך צה"ל ומחוצה לו.
מערך המודיעין פרוס בכל יחידות החיל ומרבית פעילויותיו סודיות ומסווגות. במערך השיטור בא המודיעין לידי ביטוי בתפקידי הבלש המאתר עריקים ומביא למעצרם, רכז המודיעין אשר אוסף מידע מודיעיני על עריקים ומש"ק ההערכה אשר חוקר ע"פ המודיעין שברשותו את מיקום העריק ומצבו הכלכלי, החברתי וכו'.. במערך החקירות מצויים בלשים אשר עורכים תצפיות ומעקבים אחר חשודים בעבירות הפליליות השונות, רכזי מודיעין המרכזים את המידע המודיעיני על החשודים בכדי ליצור תמונה כוללת ומש"קי הערכה אשר עורכים מחקרים אודות מאפיינים פליליים כדי לצפות את פעילותם של העבריינים.
במערך הכליאה מצויים רכזי מודיעין המוצבים בבסיסי הכליאה ואוספים מידע על המתרחש בכלא כדי למנוע אירועי אלימות בכלא.
בס"ד
חן בתיה (אחותי)זכרונה לברכה
טכנאי מחשבים
בברכה
מנהל ראשי זבנג.נט
רועי וולדפוגל
|
|
|
